חינוך ולדורף

 

חינוך ולדורף מבוסס על יסוד הפסיכולוגיה ההתפתחותית של ד"ר רודולף שטיינר (1861-1925). שטיינר היה מחנך, פילוסוף והוגה דעות ועסק בתחומים רבים כגון: חקירת כתבי המשורר גיתה, חינוך, דרכים חדשות ברפוי ובתורת הרפואה, חקלאות אורגנית, חקלאות ביו- דינאמית, תכניות פוליטיות, אמנות, הרצאות, כתיבת ספרים ועוד.

שטיינר ביקש להבין את חידת האדם כישות פיזית, נפשית ורוחנית. הוא התייחס את הילד כאל ישות מתפתחת ואל תקופת הילדות כאל תקופה משמעותית ובעלת ערך מכריע להמשך החיים.

ההתייחסות כאן אל הילד אינה כאל "מבוגר קטן". ההתפתחות האנושית אינה ליניארית. כשם שכאשר נביט בזרע, לא נוכל לדעת כיצד ייראה וינהג עת פריחתו או מתן פריו, כך ההתפתחות האנושית מתרחשת בצורה של כוחות גלויים וסמויים המקיימים מארג מורכב של יחסי גומלין, של צמיחה והתמרה. ואכן, כל תורות הפסיכולוגיה השונות, עוסקות בשאלת הילדות כתקופה מעצבת ורבת השפעה ובהשפעתה על התפתחותו ומרחב נפשו של האדם.

 

שטיינר השווה את תוצאות הפעולה החינוכית לאותם הנהרות, שראה במולדתו על גבול אוסטריה, הונגריה ויוגוסלביה, אשר נעלמים בתוך ההרים וממשיכים את דרכם מתחת לאדמה למרחקים, ופתאום הם יוצאים שוב לאור העולם ונמשכים, בשם אחר. כך נעלמת, לכאורה, פעולתו של המחנך לשנים רבות ושגיאותיה מתגלות אחרי עשרים או שלושים שנה בתופעות קשות שונות ואף במחלות, כשם שבמיטבה תניב סגולות של אהבת האדם והעולם, אכפתיות ועניין אמיתיים בסובב, יכולות למידה והעמקה מפותחות ומעל לכול יצירתיות רב תחומית.